קשה להגדיר את המתמודד מולך במשחק כאויב, אמנם הדברים ק"ו ומה במפלת אויב אסור לשמוח, ק"ו במפלת חבר.

ברם, אם השמחה תהיה בניצחון שלך, ולא במפלת החבר [והוא חילוק דק] לא שייך כבר בנפול אוייבך וכו'.

אלא שחז"ל מלמדים אותנו את צורת ההתנהגות הראויה, שהיא היסוד לכול התורה כולה.

בגמרא במסכת שבת [דף לא עמוד א] מובא מעשה בגוי שבא להתגייר לפני הלל הזקן, אך היה לו תנאי בגיור, שילמדו אותו את כל התורה כולה תוך כדי שהוא עומד על רגל אחת. הלל הזקן הסכים לבקשה המוזרה ואמר לו: 'דעלך סני לחברך לא תעביד, - זו היא כל התורה כולה, ואידך - פירושה הוא, זיל גמור'. ביאור הדברים, מה ששנוי עליך, אל תעשה לחבריך, זה כל התורה כולה, ושאר הדברים תלמד מתוך כלל זה. [וראה פי' רש"י בסוגיא, ועי' פי' היראים סימן רכד]

מתוך כלל זה למדנו יסוד לדעת מה מותר ומה אסור, אף בדברים שאינם מפורשים, והרי אתה בעצמך תרגיש תחושת חמיצות לנוכח חברך שניצח אותך במשחק, לכן אל תעשה לחברך, מה שלא תרצה שיעשו לך.

בברכת התורה

 הרב ברק נקי