שלום וברכה, המשנה במסכת כלים כותבת שכל כלי שעושים מעור של חיה מקבל טומאה אבל כל כלי שעושים מעור של חיה שגדלה במים אינו מקבל טומאה חוץ מכלב ים, כיוון שכשהוא חש סכנה הוא בורח ליבשה ולכן מחשיבים אותו חז"ל כחיית יבשה.

בוא נחשוב, רוב רובו של היום כלב הים נמצא במים ורק כאשר הוא חש סכנה הוא בורח ליבשה ואעפ"כ דנים אותו כחיית יבשה. זאת כיוון שאם כאשר הוא חש סכנה הוא בורח ליבשה סימן ששם המקום האמיתי אליו הוא קשור ובו הוא מרגיש הטוב ביותר ולכן נחשב הוא כחיית יבשה.

יהודי יכול כל השנה לעשות עבירות אך כאשר מגיעים ימי הדין והוא מפחד הוא מתחיל להתחזק. לחלק זה יראה כצביעות אך למעשה יהודי זה מראה ומוכיח שבשעת פחד הוא בורח אל התורה והמצוות, אל עבר הקב"ה. דבר זה מעיד כאלף עדים שליהודי זה התורה היא המקום הרצוי והאהוב ביותר. הקב"ה שרואה כי היהודי בורח אליו בשעת סכנה ופחד ומגלה בדעתו כי טוב לו אצל הקב"ה. מעריך זאת מאוד ה' יתברך ומחבקו ומנשקו ומרעיף עליו שנה טובה ומוצלחת.